Logos Multilingual Portal

Select Language



Karl Heinrich Marx (1818-1883)
He was born in Trier, Germany, in 1818. He studied law in Bonn and Berlin, but he was especially interested in history and philosophy, in particular in relation to Hegel and Feuerbach. For a while he was the editor of a magazine of radical tendencies, the "Rheinische Zeitung". After its closure, he moved to Paris (1843), where he became a communist and a revolutionary, and then to Brussels (1845). In the meantime, in 1843 Marx married Jenny von Westphalen.
In collaboration with Engels, whom he had met in Paris in 1844, in 1848 he finished writing The Communist Manifesto, in which they attacked the state as a means of oppression. He was expelled from Brussels, so he settled in London, where he studied economy and wrote the first volume of his main work, Das Kapital (1867, two further volumes were added in 1884 and in 1894). He was one of the most important participant in the First International, from 1864 until its end in 1872. The last decade of his life was characterized by many health problems. He is buried in Highgate Cemetery, in London.
Marx is one of the most important socialist thinkers to emerge in 19th century. His ultimate concern was with human freedom and capitalism he considered as being the greatest enemy to this freedom. He is also known for his materialistic view of history.
One of Marx' most often quoted assertion is that "religion is the opium of the people."


links:
 - The Marx and Engels Internet Archive

אין זה המצפון שמחליט על דרך חיים, אלא דרך החיים מחליטים על מצפון
אפשר לצמצם את התיאוריה של הקומוניזם במשפט אחד : ביטול הרכוש הפרטי
באופן פרינציפיוני, סבל שונה פחות מפילוסוף מאשר מסטיף שונה מכלב צייד. חלוקת העבודה היא שמפרידה ביניהם
בזמן משבר פורצת מגפה אשר, בתקופות קדומות, הייתה נחשבת כחסרת היגיון – מגפה של תפוקת-יתר
האלימות הינה המיילדת של כל חברה ישנה הנושאת ברחם חברה חדשה
הבורגנים שלנו לא מסתפקים בזה שלרשותם הנשים והבנות של הפרולטריון, שלא לדבר על הזונות, הם גם נהנים לפתות את נשות איש את רעהו
הכסף, הנותן אפשרות לקנות כל דבר, והנותן את האפשרות לרכוש כל עצם, הוא האמצעי הבולט של בעלות. האוניברסאליות של האפשרות הזאת הינה היכולת-כל שלו. לכן הוא נחשב ככל-יכול
הסופר הינו עובד יצרני, לא על שהוא יוצר רעיונות, אלא על שהוא מביא רווחים למי שמוציא לאור את עבודתו
הפועל הופך לעני יותר באותה מידה בה הוא מיצר יותר עושר
הפועל חופך לזול יותר באותה מידה בה הוא יוצר יותר סחורה
הפילוסופים רק פירשו את העולם בפרושים שונים, אבל כעת יש לשנותו
הקומוניזם הוא ביסודו איחוד של האדם עם הטבע שלו, תחיית הטבע האמיתי שלו, השגת הנטורליזם על ידי האדם ומימוש ההומניזם על ידי הטבע שלו
התפתחותו החופשית של כל אדם הינה התנאי להתפתחות הכלל
כאשר חופש מסוים בדיון, החופש בכללו נמצא בדיון
כל ההיסטוריה של התעשייה המודרנית מוכיחה שההון, אם לא מבוקר, יפעל ללא מצפון ובאכזריות כדי להוריד את מעמד הפועלים לדרגת השפלה הנמוכה ביותר
כמה שאתה שותה, אוכל, קונה פחות בפרים: כמה שאתה הולך פחות לתיאטרון, לרקוד, לבית ציבורי: כמה שאתה חושב, שר, מצייר, הוגה דעות פחות, וכ\"ו , באותה מידה אתה חוסך יותר באותה מידה גודל האוצר שלך, אותו לא העש ולא החלודה יכולים לבלוע, ההון שלך. כמה שהינך פחות, כמה שאתה מביע פחות את עצמך, באותה מידה יש לך, ז.א. החיים שלך יותר ניכורים, מלאי הישות המנוכרת שלך יותר גדול
מאז נולדו הבנקים הגדולים, מקושטים בתארים ממלכתיים, הם היו איגודים של ספסרים פרטים, שעמידו עצמם ליד הממשל
סחורה נראית ממבט הראשון דבר מאוד ברור, מה בכך. אבל הניתוח שלה מביא שזה דבר מוזר מאוד, משופע בדקויות המטפיסיות ונועם תאולוגי -
פיחות האנושות עולה בקשר ישיר עם הגברת הערך של דברים גשמים
פרדיגמה לטיפשות – הכסף הופך נאמנות לאי נאמנות, אהבה לשנאה, שנאה לאהבה, סגולה לסטייה, סטייה לסגולה, משרת לבעל-בית, בעל-בית למשרת, טיפשות לחוכמה, וחוכמה לטיפשות
רוב האזרחים מאמינים שהם אזרחים כי המלך הינו מלך : אבל הם לא מבינים כי המלך הינו מלך כי הם הינם אזרחים